בוקר טוב לכולם! השעה 9:10 בבוקר, ואתם מקבלים פרק חדש של האוספטס לפתוח את היום - יוצאים לטיול, ווהו!. אנחנו כבר ממש מתקדמים. להאוספטס יש יותר מ-100 פרקים (מכונים גם ארקים), וזה די הרבה. ויש גם בונוס קטן!
תקציר: גרייפ ופינאט נוסעים עם אמא ואבא לפגוש את דוד רובן, ועוצרים בתחנת דלק. כשהם בתחנה, אבא מחליט להריץ בדיחה ומוריד את הקולרים של פינאט וגרייפ. פינאט זורם עם הבדיחה, אבל גרייפ מרגישה מאוד לא בנוח עם זה, ואפילו בוכה.
בונוס
ונכון שאמרתי שיש בונוסים? טוב, הנה הבונוס שהבטחתי:
הגרסאות הבלתי חתוכות של סיפור הפאן-פיקשן של גרייפ, בתרגומו ועריכתו של לא אחר מחתואלכם הנאמן
והוא שב למקומו כדי למצוא מישהו ממועצת הדרקון, אך במקום זאת הוא העביר את זמנו בנעימים ואמר מילים עדינות כשהם באו לדבר. בעשותו כך, הוא לא התרגז ולא הרגיש שום פחד. זה היה כפי שנאמר בנבואה. לא כמו הנבואה שהיתה לפניה. בסופו של דבר פטיר שמע מפיה של מועצת הדרקון |
שהיא היתה משרתת של המועצה, שמה היה ג׳ספר. ברגע שעיניו של פטיר פגשו בעיניה היה זה כמו חץ שנורה באוויר, וכשהחץ אז נחת בתוך מעמקי ליבו, הוא היה כולו שלה. אפילו לפני סופה של הפגישה, הרגש בתוכו פעם בחוזקה כה רבה עד שניתן היה לשמוע את לבו דופק כמו קול תופים, הוא התקרב אליה ופיו |
פגש בשפתותיה. ״פטיר, כל רגע איתך הוא כמו ריקוד עם הנצח״, אמרה ג׳ספר. ״אז הבה נעזוב יחדיו ונשאיר את הארץ הנחרבת הזו מאחורינו״, אמר פטיר, תופס בה בחוזקה בטפריו האיתנים, ואז ג׳ספר אמרה, ״מועצת הדרקון לא תסבול את הקשר שיש בינינו, השבטים שלנו אויבים.״ |
コメント